בקבוק זכוכית שנזרק לפח מיחזור בוולט דיסני וורלד (Walt Disney World) לא יוצא בהכרח משטח הריזורט. בפורט ווילדרנס (Fort Wilderness) פועלת משחזת זכוכית שמסוגלת לעבד בסביבות 900 קילוגרם זכוכית בשעה, ולהפוך צנצנת רוטב או בקבוק משקה לתערובת דמוית חול תוך כשלושים שניות. החומר שיוצא ממנה לא נמכר ולא נשלח למפעל - הוא חוזר לקרקע של דיסני עצמה: ממלא בורות בדרכי החצץ, מרפד את שבילי הרכיבה על סוסים, ומשמש כשכבת ניקוז ברצפות החממות שמגדלות את הצמחייה של אפקוט.
המכונה שאף מבקר לא רואה
פורט ווילדרנס הוא האזור הכי פחות מלוטש בכל שטח הריזורט - שטח קמפינג ובקתות עץ בשולי האגם, עם שבילי עפר, אורנים וכמה אורוות. דווקא שם, הרחק מהמסלול של רוב המטיילים הישראלים, הותקנה בשנת 2022 משחזת זכוכית שהפכה מאז לאחד הפרויקטים הסביבתיים המדוברים של החברה.
הרעיון פשוט להחריד: במקום לשלוח זכוכית למרכז מיון חיצוני, לשלם על ההובלה ולקוות שמישהו אחר יעשה איתה משהו, דיסני מעבדת אותה בעצמה בתוך הגדר. הזכוכית שנאספת מפחי המיחזור מרוקנת למכל שמחובר ישירות למכונה, וממנה היא כבר לא יוצאת כזכוכית.
למה זה בכלל עניין
וולט דיסני וורלד מתפקד כמו עיר קטנה - כבישים, ביוב, תחנת כיבוי אש ומערכת אשפה משלו. כמות הזכוכית שנוצרת מברים, ממסעדות ומבקתות במקום כזה היא לא זניחה, וכל טונה שלא צריכה לעלות על משאית היא חיסכון אמיתי בדלק ובעלות.
איך בקבוק הופך לחול בפחות מדקה
התהליך עצמו מכני לגמרי, בלי כימיה ובלי חום. הזכוכית עולה על מסוע ומגיעה אל תוף שבו מסתובבים פטישים קטנים ורבים שמנפצים אותה שוב ושוב. מה שיוצא משם עובר דרך שתי רשתות סינון: רשת גסה שמפרידה גרגרים בגודל חצץ, ורשת עדינה יותר שמשאירה חומר רך בגודל של חול ים.
הזמן הכולל שלוקח לצנצנת שלמה להפוך לתערובת החולית הזו הוא בסביבות שלושים שניות. קצב העבודה של המכונה עומד על עד 2,000 פאונד בשעה - כלומר בערך 900 קילוגרם, טונה זכוכית מדי שעה.
הפרט שהופך את זה לשמיש
הנקודה הקריטית היא לא הכמות אלא הצורה. הטחינה החוזרת מעגלת את הקצוות החדים, ולכן החומר הסופי אינו רסיסים אלא גרגרים קהים שאפשר לדרוך עליהם. בלי השלב הזה כל הרעיון היה נשאר על הנייר.
כרטיס יומי לוולט דיסני וורלד
כניסה לכל אחד מארבעת הפארקים דורשת כרטיס, וכדאי לסגור אותו לפני הנחיתה
בדיקת זמינות ומחיר ←למה דווקא הסוסים הרוויחו מזה ראשונים
השימוש הראשון שנמצא לחומר הזה הוא היישום הכי בלתי צפוי: שבילי הרכיבה על סוסים ודרכי החצץ של פורט ווילדרנס. שבילי עפר בפלורידה סובלים משתי בעיות קבועות - גשמים שיוצרים בורות, ואבק שמיתמר בכל דריכה בעונה היבשה.
הזכוכית הטחונה פותרת את שתיהן. היא ממלאת את הבורות בדרכי החצץ, והמרקם שלה מייצר פחות אבק מאשר עפר רגיל. ומכיוון שהקצוות כבר לא חדים, הבטיחות של הסוסים עצמם נשמרת - וזה בדיוק התנאי שבלעדיו אף אחד לא היה מאשר לפזר זכוכית על שביל.
החממות של אפקוט - השימוש השני שאף אחד לא רואה
כאן הסיפור נעשה מעניין באמת. זכוכית שנאספת באזורי אפקוט (EPCOT) מובלת אל פורט ווילדרנס, עוברת את אותה מכונה בדיוק, וחוזרת אל אפקוט בתפקיד חדש לגמרי: היא נפרסת על רצפות החממות שבהן מגדלים את הצמחייה של הפארק.
התפקיד שלה שם הוא ניקוז. החממות מקבלות השקיה כמה פעמים ביום, והחומר החולי מאפשר למים לעבור דרכו במקום להצטבר ולהרקיב שורשים. הוא מחליף שם חומר בשם קוקינה שהיה בשימוש לפניו.
מעגל שנסגר בתוך הפארק
מבחינת אפקוט מדובר במעגל סגור ממש: הזכוכית שנאספת ליד הביתנים חוזרת אל האדמה שמגדלת את הצמחים שמעטרים את אותם ביתנים. זה סוג הפרט שמסביר למה מהנדסים ואנשי קיימות מתייחסים לוולט דיסני וורלד כאל מקרה מבחן ולא כאל פארק שעשועים.
מה מתוכנן הלאה לחומר הזה
הפיילוט נשאר פיילוט, אבל רשימת השימושים הנבחנים כבר ארוכה מרשימת השימושים הקיימים: מצעי כביש, בונקרים של מגרשי גולף, מערכות סינון, שקי חול ושיפור ניקוז. מעבר לזה נבדקים גם יישומים בבטון לא-מבני, כמו מדרכות ומגרשי טניס.
ההיגיון הכלכלי כאן חזק לא פחות מההיגיון הסביבתי: כל קילוגרם חול שנוצר בתוך הגדר הוא קילוגרם שדיסני לא צריכה לקנות ולהוביל מבחוץ.
ההכרה שהפרויקט קיבל מחוץ לחברה
פרויקט משחזת הזכוכית של פורט ווילדרנס זכה בפרס Environmental Initiatives Award בטקס SEAL Business Sustainability Awards לשנת 2023 - פרס שמוענק ליוזמות סביבתיות של גופים עסקיים. זו לא הכרזה שיווקית של החברה על עצמה אלא הכרה חיצונית, וזה חלק ממה שהופך את הפרויקט הזה למצוטט כל כך בעולם התשתיות.
כרטיסים לכמה ימים בדיסני וורלד
מי שרוצה גם שעות שקטות בפורט ווילדרנס יגלה שכרטיס רב-יומי מוריד את העלות ליום
בדיקת זמינות ומחיר ←התמונה הרחבה: זה לא הפרויקט היחיד מהסוג הזה
מי שמתעניין בצד ההנדסי של הריזורט ימצא שהמשחזת היא רק פרט אחד. בשולי דיסני וורלד פרוסה חווה סולארית בשטח של בסביבות 270 אקר - כ-1,090 דונם, שטח גדול ממג'יק קינגדום עצמו - וסביב הפאנלים נשתלו יותר מ-160 אקר של בית גידול למאביקים.
בשטח הזה נבחרו מיני עשבים ופרחי בר שרובם מקומיים לפלורידה ושפורחים בעונות שונות, כדי שיהיה מזון לדבורים ולפרפרים לאורך כל השנה. בנוסף פזורות ברחבי הריזורט כארבעים כוורות של דבורים מבויתות.
מה זה אומר למי שמגיע לביקור
שום דבר מהדברים האלה לא מופיע במפת הפארק ואי אפשר לקנות אליו כרטיס. הערך שלהם אחר: הם מסבירים למה שבילי העפר בפורט ווילדרנס נראים אחרת, למה החממות של אפקוט מתפקדות בלחות של פלורידה, ולמה מי שמסתכל על דיסני וורלד כעל עיר ולא כעל פארק רואה בו הרבה יותר.
איפה מבקר רגיל בכל זאת נתקל בזה
אין סיור מסודר שלוקח קהל אל המשחזת, והיא לא ניצבת ליד שביל ראשי. מי שרוצה בכל זאת לראות את התוצאה יכול לעשות שני דברים פשוטים: לקבוע שעות אחר צהריים בפורט ווילדרנס ולצעוד בשבילי החצץ שם, או לשים לב לרצפות באזורי הגידול הפתוחים לקהל באפקוט. במקרים רבים מה שנראה כמו חצץ אפרפר או חול בהיר הוא בדיוק החומר הזה.
הטיפ שחוזר אצל מבקרים ותיקים: פורט ווילדרנס הוא ממילא אחד המקומות הכי שקטים בשטח דיסני וורלד לשעות שאחרי הצהריים, ואפשר להגיע אליו גם בלי לישון שם.
| פרט | מה שצריך לדעת |
|---|---|
| מיקום | פורט ווילדרנס, וולט דיסני וורלד |
| שנת ההתקנה | 2022, במסגרת פיילוט |
| זמן עיבוד של בקבוק בודד | בסביבות 30 שניות |
| קצב עיבוד | עד 2,000 פאונד לשעה - בערך 900 קילוגרם |
| שיטת הטחינה | פטישים קטנים על מסוע, ואז שתי רשתות סינון |
| תוצרי המכונה | גרגרים בגודל חצץ וחומר עדין דמוי חול |
| שימוש ראשי | מילוי בורות בדרכי חצץ ובשבילי רכיבה על סוסים |
| שימוש שני | שכבת ניקוז ברצפות החממות של אפקוט |
| הכרה חיצונית | פרס Environmental Initiatives בטקס SEAL Business Sustainability Awards 2023 |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הזכוכית לא יוצאת משטח דיסני - היא מעובדת בתוך הריזורט ונשארת בו
- הטחינה מעגלת את הקצוות החדים, ולכן החומר בטוח לדריכה של אדם ושל בעל חיים
- זכוכית שנאספת באפקוט מובלת לפורט ווילדרנס וחוזרת לאפקוט כשכבת ניקוז בחממות
- החומר החולי מחליף בחממות חומר בשם קוקינה שהיה בשימוש לפניו
- המכונה הותקנה ב-2022 והפרויקט מוגדר כפיילוט שממשיך להתרחב
- בין השימושים הנבחנים להמשך: מצעי כביש, בונקרים בגולף, מערכות סינון ושקי חול
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לחשוב שמדובר בקמפיין יחסי ציבור - זו מכונה תעשייתית שעובדת בפועל ומעבדת טונה בשעה
- לצפות לסיור מאורגן אל המשחזת - אין כזה, והיא לא ממוקמת ליד שביל מבקרים
- לבלבל בין הזכוכית הטחונה לבין חול ים שהובא מבחוץ - החומר בשבילים הוא לרוב תוצר המכונה
- להניח שהחומר מסוכן לדריכה - הקצוות מעוגלים בדיוק כדי למנוע את זה
- לפסוח על פורט ווילדרנס בתכנון הטיול רק כי אין בו פארק - זה אחד האזורים השקטים ביותר בריזורט
שאלות נפוצות
איפה נמצאת משחזת הזכוכית של דיסני וורלד?
היא הותקנה בפורט ווילדרנס (Fort Wilderness), אזור הקמפינג והבקתות של וולט דיסני וורלד. אין אליה גישה מסודרת לקהל ואין סיור שמגיע אליה.
כמה זכוכית המכונה מעבדת?
עד 2,000 פאונד בשעה, כלומר בערך 900 קילוגרם - טונה זכוכית בכל שעת עבודה. בקבוק או צנצנת בודדים הופכים לתערובת דמוית חול בבערך שלושים שניות.
מה עושים עם החול שנוצר?
שני שימושים פעילים: מילוי בורות בדרכי החצץ ובשבילי הרכיבה על סוסים בפורט ווילדרנס, ושכבת ניקוז על רצפות החממות שמגדלות את הצמחייה של אפקוט.
החומר הזה לא מסוכן לדריכה?
לא. הטחינה החוזרת בפטישים מעגלת את הקצוות החדים, וזו בדיוק הסיבה שאפשר לפזר אותו על שביל שסוסים ואנשים הולכים בו.
אפשר לראות משהו מזה כמבקר רגיל?
את המכונה עצמה לא, אבל את התוצאה כן - בשבילי החצץ של פורט ווילדרנס ובאזורי הגידול הפתוחים לקהל באפקוט. מה שנראה כמו חצץ אפרפר או חול בהיר הוא לעיתים קרובות בדיוק החומר הזה.
האם זה קשור לחווה הסולארית של דיסני?
מדובר בשני פרויקטים נפרדים, אבל שניהם חלק מאותה גישה. בשולי הריזורט פרוסה חווה סולארית בשטח של בסביבות 270 אקר, וסביבה יותר מ-160 אקר של בית גידול למאביקים עם מיני צמחים שרובם מקומיים לפלורידה.
